טיול “אחרי הצבא” שלי

אנחנו כבר 11 ימים בפיליפינים ועכשיו על ספינת עכביש באל-נידו שבפאלוואן, באמצע הים, בא לי הדחף לכתוב פוסט לסלונה. “אנחנו” זה רוני בעלי בן ה58, אני בת 55 ועידו בן 11. היעדים עד עכשיו, האי לוזון- מנילה וצפונה ופאלוואן. מקווה שאצליח להעביר חלק מהתחושות שחשים כאן, גם במילים וגם בתמונות.

אני לא איזה טיילנית מי יודע מה ומעולם לא עשיתי טיול אחרי צבא. כן, גם לפני 35 שנים בני דורי לקחו פסק זמן אחרי הצבא. אני לא ובטיול הזה יותר מתמיד אני מרגישה בהרפתקאה אחת מתמשכת. רוני שהוא זאולוג במקצועו ומדריך טיולים ללמקומות אקזוטיים כאלו כמו קניה וטנזניה, גלאפגוס וקוסטה ריקה, תכנן את הטיול עם סוכנות ממנילה ששותפים בה ישראלים.. כמובן. סמכתי על רוני ב100 אחוז כי אחרי 34 שנות נישואים אני מתאהבת ברוני לגמרי בטיולים האלו (פסס..אהבה אפלטונית, עידו איתנו בחדר).

בפיליפינים סדר קדימויות ברור: הטבע הכי חשוב, אחר כך האדם, במקום השלישי הכנסיה, במקום הרביעי ה wifi.

הטבע שולט! לשמחתי (ולצערו של רוני!) רק כמעט חווינו סופת טייפון, הוא הגיע למקומות שהיינו בהם 24 שעות אחרי שעזבנו. הטייפון הוא חלק מהטבע, יש כאלו 40 בשנה. המדוזות שהיום גרמו לי לכוויה הן חלק מהים, טרסות האורז המדהימות הן חלק מטיולי ה must.